כאן הדרישה לטיפול ע"י בעל מקצוע ולא ע"י חובבים למיניהם היא חד משמעית, שכן מדובר בסכנה גדולה, סכנה לחיי אדם. טיפול לא מקצועי במכשירי חשמל או בתשתיות הוא מאוד מסוכן, ובמפורש מנוגד לחוק.
דבר ידוע הוא שכאשר בונים בית חדש או מפעל חדש מהווה החשמלאי המוסמך חלק בלתי נפרד מהצוות המקצועי, ונוכחותו נדרשת ע"פ חוק, ממש כמו הארכיטקט, המהנדס וקבלן הבניין. תפקידו של החשמלאי הוא, בין השאר, הנחת תשתית נכונה – החל מכבלים מתאימים לעוצמות המתח והזרם , דרך ציפויים , הגנות מתאימות וכלה בבדיקות הנדרשות לפי תקנים ותקנות המבטיחות בטיחות מרבית של המבנה והמשתמשים.
בישראל קיימת מערכת להכשרת עובדים לתעסוקה של מקצועות שונים למטרת מתן שירותים במערכת העבודה. מקצוע החשמלאי המוסמך הוא אחד מהם. ההסמכה ניתנת לאחר קורס בהכשרת כוח אדם,אשר ארכו נע בין 8 חודשים לשנה. בתום ההסמכה ניתנת תעודת גמר ממשלתית המעידה על זכות מקבלה לעסוק בחשמל. למודים אלה נערכים במוסדות לימוד מוכרים של טכנאים והנדסאים, החייבים להציג דיפלומה לכל דורש. יש תעודות גמר המציגות עבודה משותפת של קבוצת חשמלאים או תעודת גמר של עובד יחיד – עצמאי.
כדי לקבל בתום הלימודים רישיון עבודה על המועמד לפנות למשרד התעשייה והמסחר. קיימים כעשרים סוגי רישיונות לעיסוק בחשמל. אנחנו, כצרכנים, צריכים להיות מודעים לפחות לארבעה מתוכם:
א. חשמלאי ראשי- רשאי לעסוק בעבודות תכנון, התקנה, טיפול ופיקוח על התקנות חשמל לכוח ולמאור. הוא מוסמך לטפל ולבדוק את כל ההתקנים החשמליים הביתיים והתעשייתיים.
ב. חשמלאי מוסמך- רשאי לעסוק בעבודות אותן עושה גם החשמלאי הראשי, אך ההסמכה שלו היא לעוצמות זרם נמוכות יותר.
ג. חשמלאי בודק- רשאי לבצע בדיקות של מתקנים חשמליים במתח נמוך, למעט אלה אשר תוכננו ובוצעו על ידו.
ד. חשמלאי שירות- חשמלאי המבצע סוג מסויים של עבודות חשמל אליהן הוסמך בקורס מוכר (למשל: חשמלאי מכונות כביסה, מערכות רדיו ואודיו, טלוויזיה וכדומה).
בסיכומו של עניין: אנו לא מתעסקים עם חשמל, אנחנו רק נהנים ממנו. רק אנשי מקצוע מוסמכים עוסקים בהתקנתו, אחזקתו ותיקונו.