הזכאים לטיפול של עובד זר סיעודי הם מי שביטוח לאומי מצא אותם זכאים להעסיק עובד זר שכזה. מדובר באנשים חולים או נכים אשר אינם יכולים לטפל בעצמם, או הורים לילדים אשר לא יכולים לטפל בילדים שלהם עקב המגבלות שמהן הם סובלים. ביטוח לאומי מקפיד שלא כל אחד יוכל להעסיק עובד זר, על מנת שלא תהיה הצפה של עובדים זרים סיעודיים בישראל.
תפקידו של העובד הסיעודי הוא לעזור למטופל שלו בכל הקשור לחיי היום יום. עזרה זו מתבטאת בניידות, בישול, ניקיון, ליווי, טיפולים סיעודיים, ואם יש צורך- בעניינים אישיים יותר כמו רחצה, הלבשה וכדומה. חשוב לציין שהעובד הסיעודי איננו עוזר בית, ואין זה מתפקידו לעשות את עבודות הבית. תפקידו הוא להקל ולעזור למטופל בחייו, על מנת שיוכל לנהל אותם בצורה הפשוטה והנוחה ביותר.
על המטופל להעניק למטפל את מלוא הזכויות המגיעות לו, כפי שהן קבועות בחוק וכפי שנמסרו למטופל או למשפחתו בטרם שכרו את שירותיו של העובד הסיעודי. זכויותיו של העובד הזר הינן כמו של כל עובד אחר, ולכן כל פגיעה בזכויות אלה הינה פגיעה בזכויות עובד, ועלולה להביא לעונש של קנס ובמידה ומדובר בפגיעה קשה- אף מאסר. חשוב לציין שכל פגיעה שכזו פוגעת כמובן באופי הטיפול ובמהלכו.
המימון לעובד זר סיעודי יכול להגיע ממספר מקורות: ראשית- ביטוח לאומי משתתף בעלות אחזקתו באופן המקל על המטופל ומקל כמובן על המדינה, מאחר ולולא העובד הסיעודי היה המטופל הופך לנטל על המדינה. שנית- קופת חולים. ביטוחי החברות מאפשרים השתתפות מסוימת באחזקת עובד זר, זאת על פי סוג הביטוח כמובן. השתתפות דומה קיימת אצל חברת הביטוח בה עשינו ביטוח סיעודי או ביטוח חיים. כמובן שגם כאן גובה ההשתתפות של חברת הביטוח תלוי בפוליסה שחתמנו עמה. שלישית- לעובדי משרד הביטחון יש אפשרות לקבל השתתפות דרך גמלאי המשרד. אופציה זו קיימת בלא מעט משרדים ממשלתיים או ציבוריים, ומומלץ לבדוק אותה.
טיפול סיעודי איננו טיפול פשוט. הוא אינו פשוט עבור המטפל ובוודאי שלא עבור המטופל. בטיפול אישי וביתי מעורבת לא פעם גם משפחת המטופל, מה שגורם לא פעם אי נוחות ומצבים לא פשוטים. לכן חשוב שהיחסים בין המטפל למטופל ובני משפחתו יהיו טובים, שסביבת הטיפול תהיה נוחה ונעימה ושלא יהיו דברים שיפגמו בטיפול. כך יוכל המטפל לבצע את עבודתו כראוי, וכך ייהנה המטופל מטיפול מקצועי, יסודי ואיכותי.