רכישת או השכרת רכב לעובדים איננה הטבה אשר חורגת מן הרגיל. חברות רבות הבינו בשנים האחרונות שעובדים בעלי כלי רכב הם עובדים הנותנים תפוקה יותר טובה ועבודתם יותר מהירה. במצב התחבורה הציבורית בארץ האפשרויות להגיע ממקום למקום הן בעייתיות ולא פעם מסורבלות. לכך יש להוסיף את העובדה שמימון נסיעה של עובדים ברכבם הפרטי עולה הרבה לבעל העסק ואינה כדאית מבחינה כלכלית.
אז איך כדאי לבעל עסק "לצ'פר" את עובדיו? האופציה הגרועה ביותר היא רכישת רכב: זאת הוצאה יקרה, שלא לדבר על ההוצאות הנלוות לכך. הבלאי הרכב עלול להיות גבוה, ובעתיד, עם מכירת הרכב, בעל העסק לא ירוויח מכך דבר, שכן הרכב שייך לעובד, אלא אם הרכב נרשם על שם העסק. גם אז הבלאי שלו יפגע ביכולת למכור אותו בעתיד.
האופציה הסבירה הוא ליסינג מימוני. במסגרת אופציה זו יכול העובד ליהנות מהזכות לרכוש את הרכב בסוף העסקה, מה שאומר שבמשך העסקה הרכב שייך לעסק, והתיקונים נעשים באמצעותו, כנ"ל הוצאות אחרות כמו דלק וטיפולים שונים. אך בסיום העסקה יכול העובד לבחור האם לרכוש את הרכב או לא, ואז הרכב יהפוך להיות באחריותו הבלעדית.
האופציה הטובה ביותר לעסק ולעובד הוא ליסינג תפעולי. מדובר בעסקה בה העסק משכיר כלי רכב לתקופה של שנתיים עד ארבע שנים, אשר בסופן חוזר הרכב אל חברת הליסינג. מבחינה כספית- מאחר ומדובר בעסקת תשלומים- הרי שהעסקה קלה ונוחה לבעל העסק, מה עוד שמדובר בעסקה המוכרת לצרכי מס, ומכאן שהוא זוכה להטבות מס בגללה. בעסקה מסוג זה כל טיפולי הרכב וכל תיקוניו נעשים על ידי חברת הליסינג, שכן הרכב שייך להם.
אופציות אלה, כמובן, הן בעלות יתרונות וגם חסרונות. יש לבדוק ולבחון כל אחת מהן על פי הצרכים והיכולות של החברה ועל פי צרכי העובדים. כל אופציה יכולה להתאים אם היא מנוצלת נכון הן לעבודה והן לעסק. כל אופציה יכולה להיות יקרה, אך רק כך יכול העסק ליהנות מתפוקה רבה של עובדיו. כמובן שבעל העסק יכול לחסוך ולהציע לעובדיו לנסוע כל יום באוטובוס, אך ספק אם עובדים בכירים יסכימו לכך....