בגוף האדם מצויים 2 סוגי בלוטות זיעה, הנבדלים זה מזה בהרכב הזעה ובתכליתה:
בלוטות זיעה אקסוריניות- בלוטותהמעבירות את הפרשותיהן דרך צינורית פשוטהאל המשטח החיצוני שלהעור: בלוטות אלה מפוזרות על כל שטח הגוף ומייצרות זיעה המורכבת ממים וממספר סוגי מלחים. זיעה זאת מווסתת את טמפרטורת הגוף. בלוטות הזיעה האקריניות נשלטות על ידי מערכת העצבים, הנשלטת על ידי בלוטת ההיפותלמוס (קולטנים מיוחדים במרכז המוח המווסתים את טמפרטורת הדם ואת רמת הסוכר שבו). לפי אותות טמפרטורת הגוף וחיישני החום על פני העור מאזנת בלוטת ההיפותלמוס את טמפרטורת הגוף בעזרת מנגנון ההזעה.
בלוטות זיעה אפוקריניות- בלוטות המעבירות את הפרשותיהן אל תוך זקיקי השיער שבשכבה התחתונה של העור- הדרמיס- ומשם עוברת ההפרשה אל העור כולו. סוג זה של בלוטות מרוכז בעיקר בבית השחי ומסביב לאברי המין. הפרשתן היא שומנית וכוללת, מלבד המים והמלחים שבזיעה הרגילה, גם כמויות קטנות של כימיקלים מפיצי ריח. המקומות בהם מרוכזות הבלוטות האפוקריניות הם המקומות הנוטים להזעת יתר. הריח הטבעי של הכימיקלים מפיצי הריח הוא הריח המעניק לנו את ריח הגוף, אשר משפיע במידה רבה על המשכותינו אל אדם מסוים או דחיתנו אותו, לכן יש לו תפקיד חשוב כל כך במשחק החיזור בין המינים. אלא שבגלל ההזעה הרבה מצויים במקומות אלה גם חיידקים רבים אשר מפרקים את החומרים האורגניים המצויים בזעה. הימצאותם ופעילותם של אלה גורמת לריח רע כאשר סובלים מהזעת יתר.
איך פועל מנגנון ההזעה? כאשרבלוטת ההיפותלמוס מזהה חום גוף גבוה (כאשר טמפרטורת הגוף עולה מעל 37 מעלות צלזיוס דורש המצב טיפול מיידי, שאם לא כן נשקפת סכנה לתהליכים שונים בגוף ולחלבונים המווסתים תהליכים חיוניים) לפי איתות המגיע אליה מחיישנים הנמצאים על פני העור היא גורמת לבלוטות הזיעה להפריש נוזלים אל פני העור. התאדות הנוזלים מעל פני העור היא תהליך אנדותרמי – תהליך שלביצועו דרושה אנרגיה של חום. את החום הזה מקבל התהליך מן הגוף, ועל ידי כך הגוף מצטנן.
הגוף מתחמם כתוצאה מכמה גורמים: מזג אוויר חם, פעילות גופנית מאומצת או לחץ נפשי. אז נכנס מנגנון ההזעה לפעולה, והתוצאה- הזעה חזקה.
הזעת יתר יכולה להיות סימפטום של מחלות שונות כגון שחפת או סרטן, וגם של פעילות יתר של בלוטת התריס. עודף משקל הוא גורם שכיח להזעת יתר, וכן מופיעה הזעת יתר אצל נשים בגיל המעבר כתוצאה מפעילות הורמונאלית מוגברת. הזעת יתר יכולה להופיע אצל נפגעי שבץ מוחי וחולי פרקינסון, אצל אנשים הנוטלים תרופות מסוימות כגון: אינסולין, תרופות נוגדות הקאה ואפילו טיפות עיניים. גם צריכת אלכוהול נקשרת להזעת יתר.
הזעת יתר הממוקדת באיברים כמו: בית השחי, כפות הידיים והרגליים, והפנים לא בהכרח נובעת ממחלה. לעיתים קרובות היא תופעה תורשתית. כאשר הגוף מבצע מאמץ פיזי או מזג האוויר הינו חם מאד, תהליך ההזעה מייבש אותו. הפתרון הפשוט הוא להחזיר את הנוזלים על ידי שתייה מרובה יותר מכרגיל.
לעומת זאת הזעת יתר המוגדרת כמצב שבו ההזעה אינה פרופורציונאלית לתנאי הסביבה או לפעילות הגוף היא תופעה לא נעימה הכרוכה בהרגשה לא נוחה ובריח לא נעים. אפשר לטפל בהזעת יתר באמצעים שונים, החל מתכשירים למריחה מקומית, דרך מכשירים חשמליים, הזרקות בוטוקס ואפילו ניתוח. על כך- בכתבה הבאה.