נשים רבות בוחרות לעבור טיפול עיבוי שפתיים, מתוך מטרה להקנות להם נפח וחיות. אך אם אין מטפלים בהן בצורה נכונה ושומרים עליהן- תוצאות הטיפול ייעלמו, והשפתיים יאבדו שוב מן החיות שלהן. השפתיים הן איבר רגיש לשינוי מזג האוויר ואפילו לשינויים בטמפרטורת החדר, לכן יש לשים דגש רב על הטיפול בהן.
שפתיים עבות
מי שעברה עיבוי שפתיים ורוצה להבליט אותן ולתת תחושה שאכן השפתיים שלה מלאות, יכולה למלא את השפתיים בעיפרון טבעי או שפתון בצבע העור, ולאחר מכן, בשכבה מעל, למרוח גלוס. רצוי למרוח על השכבה התחתונה כמות גדולה מזו שעל העליונה. ככל שהגלוס הוא בעל ברק רב יותר כך גודל השפתיים יודגש יותר.
מאחר וטיפול עיבוי שפתיים הוא טיפול אשר נותן נפח לשפתיים, הרי שהצלקות בו והסדקים שנוצרים בו כאשר השפתיים סובלות מיובש עלולים לבטל את האפקט של הטיפול. לכן חשוב לשמור על הכללים השונים, כדי להימנע מפגיעה בשפתיים. חשוב לא ללקק את השפתיים, כדי לא לייבש אותן יותר. חשוב למרוח וזלין או שפתון נגד קרינה, גם בעת שינה, ובמידה והשפתיים לא נרפאות- יש לפנות לרופא עור. חשוב לציין שהחומר המוזרק לשפתיים אינו יכול לפגוע בשפתיים, ואינו יכול ליצור סדקים נוספים. אך הסדקים יוצרים מראה לא נעים, הפוגע באיכות התוצאה הסופית של העיבוי.
שפתיים סדוקות
על מנת לאפר שפתיים סדוקות מומלץ למרוח תחילה משחת לחות אשר תשמור על השפתיים מפני יובש, ולאחר מכן למרוח שפתון. כך השפתיים ניהנות הן מן הלחות והן מן השפתון. לנשים בעלות שפתיים סדוקות מומלץ לא להשתמש בגלוס, שכן מדובר בחומר שומני, העלול לחדור בין סדקי השפתיים ולזלוג מביניהם. מי שבכל זאת מעוניינת בגלוס, הרי שניתן לתחום את השפתיים בעיפרון. מאחר והעיפרון בנוי מחומר יבש, הוא יצליח למנוע זליגה של הגלוס.
אופציה אחרת להסתיר סדקים בשפתיים היא מריחת שפתון בעל לחות עם צבע מסוים. הוא יסתיר את הקילופים בעור. האודם יכול לעזור במצב זה לתת לשפתיים גוון של שפתיים בריאות.
כפי שציינתי, יש להימנע מכל מקרה ממריחת גלוס או שפתונים נטולי לחות, אשר גורמים לשפתיים להתייבש יותר.