בוליביה היא טיבט של יבשת אמריקה: היא המדינה הגבוהה ביותר והמבודדת ביותר שם. היא גם המדינה האינדיאנית ביותר שם: למעלה ממחצית האנשים הם אינדיאנים השומרים על המסורת האינדיאנית. בוליביה היא מדינה גדולה (גודלה כגודל ספרד וצרפת גם יחד) המאוכלסת באוכלוסיה דלילה ונעדרת תשתית מפותחת. כל אלה עושים אותה למדינה המתאימה ביותר לצפייה בחיות הבר של דרום אמריקה.
הטבע בבוליביה מרהיב ביופיו ותושביה מקפידים לשמר אותו ואת התרבות והמסורת שלהם. בבוליביה 10 גנים לאומיים ו-8 שמורות טבע. יש בה אגמים עוצרי נשימה והרים מדהימים, ותושבים הגאים בארצם, בתרבותה ובמסורותיה.
בוליביה מחולקת ל-3 אזורים גיאוגרפיים השונים באופיים ובתנאי האקלים שלהם:
רמה - האלטיפלאנו- שטח גדול בגובה של כ-4000 מ' מעל פני הים. ברמה, המשתרעת על כ-10% משטח בוליביה, חיים 70% מאוכלוסייתה, כשליש מהם בערים.
עמק בגובה 1800 מ' מעל גובה פני הים.
האזור הנמוך הטרופי הנמתח עד הגבולות עם ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי, התופס כ-70% משטח המדינה. כמות הגשמים באזור זה היא רבה, והאזור הוא חם ולח מאד.
לה- פז, בירתה של בוליביה, ממוקמת בגובה 3632 מ' מעל פני הים, מה שהופך אותה לעיר הבירה הגבוהה בעולם. בעיר מוזיאונים רבים ובתי מלון מודרניים ונוחים. אתרי התיירות הקרובים אליה הם אגם הטיטיקאקה, עמקי היונגס, אתר הסקי צ'קלטאיה והסלעים המיוחדים בעמק הירח.
קוצ'במבה, הידועה כעיר הגנים, היא עיר בגובה 2558 מ' מעל פני הים. בעיר מסורת ארוכה של תרבות ופולקלור מקומי.
אזור סנטה קרוז עשיר באוצרות טבע. העיר עדיין שומרת על המסורת הקולוניאליסטית שלה, למרות המודרניזציה. סנטה קרוז, אשר ההיסטוריה שלה משיקה במקומות רבים עם שכנותיה ארגנטינה וברזיל, היא העיר המתפתחת במהירות הרבה ביותר בבוליביה, ומהווה את מרכזה הכלכלי. האזור סביב לעיר מציע הרבה פעילויות באוויר הפתוח, כמו שחייה ודיג. ראוי לציון גם המטבח המיוחד שלה.
העיר פוטוסי ידועה כעיר האימפריאלית וממוקמת לרגלי הר ריץ', הידוע כהר העשיר במינרלים. בזמן הקולוניאלי הקדום הייתה פוטוסי העיר החשובה ביבשת, ויש לה חשיבות היסטורית רבה. בית המטבעות הוא רק דוגמא אחת לכך.
המדינות בני ופאנדו, ממוקמותבלב הג'ונגל הבוליביאני, ומציעות למבקר בהן נופים של חום וצבע. אזור פנטיטי, עם הנהרות הרבים החוצים אותו, הוא אזור פופולארי לטיולי יבשה ומים. גם דייג טוב אפשרי באזור. הערים הגדולות בו הן קופיג'ה וטרינידאד.
טרקים - מסלולי ההליכה- הם דרך טיול מקובלת מאד בדרום אמריקה. רוב הטרקים הפופולארייםשל בוליביה מתחילים בלה-פז ועוברים לאורך נתיבי אינקה קדומים. יש המשלבים בטיול גם טיפוס הרים וגם סקי. מסלול ההליכה הטוב ביותר בבוליביה הוא הטרק מלה קומברה לקורואיקו.
שיט באמזונאס הבוליבי יאפשר לנו לצפות בבעלי חיים כמו קיימנים, פירניות (אפשר לדוג אותן לארוחת הערב), קופים נדירים, תוכים ודולפיני נהר. את השיט אפשר לשלב במסלול רגלי בג'ונגל אל קהילת ילידים באזור האמאזונס, ללמוד על דרך חייהם, תרבותם והמסורת שלהם.
המסורת של מוסיקה, שירה וריקודים תופסת מקום של כבוד בבוליביה. הסגנונות משתנים מאזור לאזור. האמנות העממית היא טוויה ואריגה, אמנות מסורתית אשר לא השתנתה במשך 3000 שנה. הדוגמאות שונות מאזור לאזור.
השפה המדוברת ביותר בבוליביה היא הספרדית, והדת היא נצרות קתולית מעורבבת בפולחני אינקה ואיימארה. החגים בבוליביה הם ברובם דתיים או פוליטיים. החגיגות כוללות אוכל ושתיה, מוסיקה וריקודים, תהלוכות, פולחנים וטכסים והשתוללות. הפסטיבל לכבודה של מריה הקדושה, אשר נחגג במשך שבוע בחודש פברואר, הוא אירוע ראוי לציון.
עונת התיירות בבוליביה היא החורף, ממאי עד אוקטובר. הסיבות: זוהי עונת הקיץ והחופשות בכדור הצפוני, והפסטיבלים והאירועים הגדולים ביותר בבוליביה חלים בעונה זו. טיסה ישירה לבוליביה היא יקרה מאד, לכן עדיף לטוס למדינה שכנה ולנסוע משם בדרך היבשה.
בוליביה היא מדינה מרתקת מכל הבחינות, וגם זולה. תרמילאים יוציאו בה עד 15$ ליום, ותייר ממוצע המתאכסן בבתי מלון- כ-35$ ליום. גן עדן לתייר...