ביטוח חובה נגבה על ידי חברת ביטוח, באמצעות חישוב שהמדינה קובעת. חישוב זה, כפי שנראה בהמשך, נקבע על פי מדדי סיכון, הוצאות, ומדד שחברת הביטוח קובעת על פי מאפיינים שונים. כל החישוב מתבצע באישור המפקח על הביטוח. לצורך החישוב נלקחים בחשבון אלמנטים הקשורים הן ברכב והן בנהג. ביטוח חובה מיועד, בסופו של דבר, לספק תשובות לנפגעי תאונות דרכים בנושאי טיפול, שיקום, ואובדן הכנסות.
אז כיצד מתחלקת ההוצאה על ביטוח חובה? מבנה הפרמיה מתחלק בין שתי קבוצות: קבוצה אחת היא של נהגים זהירים, ובה התשלום מתחלק באופי הבא: תעריף סיכון- 943 ₪, "קרנית"- אחוז אחד לערך מכלל הפרמיה, הוצאות- 153 ₪, אשר יהוו מקסימום 16.5% מההוצאה, כאשר התעריף הסופי הוא 1,105 ₪. "קרנית" הוא תאגיד שהוקם לפיצוי נפגעים שאינם יכולים לתבוע את הנהג הפוגע, מאחר ואין הוא ידוע או שאין לו ביטוח.
קטגוריה שנייה היא של נהג מסוכן. במקרה זה תעריף הסיכון הוא 2,390 ₪, 24 ₪ של קרנית שיהווה אחוז אחד מסך הפרמיה, הוצאות בסך 388 ₪ שיהוו מקסימום של 16.5%, והתעריף הסופי יהיה 2,802 ₪. כמובן שההחלטה על האבחנה בין נהג מסוכן לזהיר היא על פי עברו של הנהג לפי מדדים אובייקטיבים של חברת הביטוח.
למרות חישוב זה, הרי שישנם אלמנטים נוספים שיכולים להשפיע על גודל הפרמיה. ראשית- חברת הביטוח רשאית לתת הנחות בחלק של ההוצאות, שנית, על פי פרמטרים של חברת הביטוח כמו גיל, מין, ותק, מספר תביעות קודמות, מספר שלילות בשנים האחרונות, ובנוסף- על פי פרמטרים של הרכב כגון: סוג, נפח מנוע, ואת הימצאות כריות האוויר ברכב. יש לציין שכל חברה רשאית להכליל או להחסיר מספר פרמטרים מהחישוב שלה, לפי המדיניות שלה.
ביטוח חובה הוא ביטוח שמגן מפני נהגים לא זהירים, אך למען האמת הוא מגן גם עליהם הן מנהגים אחרים והן מעצמם. ככל שהם יהיו נהגים פחות זהירים כך ישלמו יותר, ולכן אם ירצו להיטיב עם עצמם מבחינה כלכלית יצטרכו להיות זהירים, וכך ימנעו את הצורך של חברת הביטוח לדרוש מהם פרמיות גבוהות.