עבור הפציינט אין זה נעים לבוא בחשש ובפחד לטיפול. אף אחד לא אוהב לפחוד ואף אחד לא אוהב להגיע אל טיפול בראש דואג וחושש. עבור הרופא- חשש כזה של פציינט יכול להקשות על הטיפול ולהפוך אותו ללא פשוט ולא נעים. הוא ייאלץ להתמודד לא רק עם בעיית השיניים אלא גם עם הצורך להרגיע את הפציינט, על מנת שהטיפול יזרום באופן שוטף.
ישנה דרך שיכולה לאפשר הן לרופא והן לפציינט לעבור את הטיפול בשלום ובלי הפרעות: טיפול בהרדמה. טיפולי שיניים רבים ניתן לבצע תחת הרדמה מלאה. כך הפציינט איננו מרגיש דבר במהלך הטיפול, והרופא יכול לבצע את הטיפול בלי הפסקות, ובלי לדאוג שמא הוא גורם לפציינט כאבים מיותרים.
חשוב לזכור שהרדמה מלאה דורשת הן מהרופא והן מהפציינט התייחסות אחרת לטיפול. על הרופא להסביר לפציינט מה המשמעות של הרדמה מלאה: את זמן ההתאוששות ממנה, וכמובן את אופי ההתאוששות ממנה, אופי אשר שונה מאופי התאוששות מהרדמה חלקית אשר נהוגה ברוב טיפולי השיניים.
ההחלטה לבצע טיפול תחת הרדמה מלאה צריכה להתקבל על ידי הפציינט, אך ורק אחרי שהרופא מסביר לו בדיוק במה מדובר, ובודק האם מבחינה בריאותית יכול הפציינט לעבור את הטיפול באמצעות הרדמה מלאה. מבחינת הרופא עדיף שהפציינט יבקש הרדמה מלאה, שכן אז הוא יכול לבצע מספר טיפולים בבת אחת, בלי לחשוש שהוא מסכן או מכאיב לפציינט. בדרך כלל כמות הטיפולים מתחלקת למספר פגישות, שכן הפציינט מתקשה לעמוד בכמות זו בפגישה אחת.
מבחינת הפציינט ההתאוששות מהרדמה מלאה היא הבעיה העיקרית בטיפול שיניים עם הרדמה. להבדיל מהרדמה חלקית, אשר נהוגה ברוב טיפולי השיניים, ומאפשרת התאוששות מהירה, הרי שהתאוששות מהרדמה מלאה לוקחת זמן רב יותר, מה עוד שמהרדמה זו יש צורך שכל הגוף יתאושש ולא רק השן הספציפית שבה טיפל הרופא. אך אם הרדמה זו תעזור למהלך הטיפול ותגרום לכך שהטיפול יהיה זורם יותר, יתכן ועדיף לרופא להציע הרדמה זו לפציינט, ולפציינט לקבל הצעה זו.