בשנת 1921 הקים פנחס רוטנברג סכר על גדות הירדן- בנהריים. הייתה זו התחנה ההידרו-אלקטרית הראשונה והיחידה בישראל. תחנה הידרו- אלקטרית היא תחנה בה מנוצלת אנרגיית המים על מנת להפעיל את הטורבינות המייצרות חשמל. התחנה בנהריים ניצלה לשם כך את מי הירמוך והירדן.
הייתה זו, למעשה, היוזמה הראשונה לייצור חשמל ע"י אדם פרטי. מאוחר יותר, בשנת 1923 , נכנסו משקיעים בריטים לעניין והקימו את "חברת החשמל לארץ ישראל" . באותה השנה הקים רוטנברג תחנות כוח שהופעלו ע"י דיזל בתל אביב , חיפה וטבריה לייצור חשמל. בשנת 1926 קבלה החברה זיכיון שתוקפו לשבעים שנה להמשך ייצור החשמל בארץ ישראל. לאחר הקמת המדינה ותום תוקף הזיכיון, בשנת 1996, יכלה מדינת ישראל להמשיך לייצר חשמל בעצמה, בהיותה מדינה עצמאית .
רוב תחנות הכוח בישראל של היום מונעות על פחם. תחנות כאלה קיימות בחיפה, בחדרה, בתל אביב, באשדוד ובאשקלון. תחנות הכוח המונעות על פחם נמצאות כולן על חוף הים, זאת משתי סיבות: א. מי הים, הזמינים לנו בכמויות ובחינם, הם אלה המקררים את הטורבינות. ב. נוח מאד לפרוק את חומר הגלם- הפחם- מן האניות המביאות אותו בדרך הים הישר אל תחנת הכוח. תחנת הכוח באליקים מונעת על גז, והמגמה היום היא לעבור לשימוש בגז להפקת חשמל, מה שאקולוגי ונקי יותר.
חברת החשמל מקפידה לשמור על איכות החיים , הטבע והנוף מסביבנו הקשורים אחד בשני. יש לה קשר הדוק עם הקהילה המקומית, והיא מפעילה בתחנות הכוח שלה אולמות תצוגה, חזיון אור קולי והסברים על עבודתה.
קשה לדמיין בימינו אלה חיים ללא חשמל. רוב המכשירים אשר נמצאים בשימושנו היום יומי לא יפעלו אם לא נחבר את התקע שלהם לשקע. חברת החשמל היא זאת המתחזקת את רשת החשמל הארצית, אך כדי לטפל, לתקן ולתחזק את רשת החשמל בבית, המשרד ובמפעל נחוץ לנו איש מקצוע מיומן ומוסמך- החשמלאי.