הצליל אותו אנו שומעים/ אליו אנו מקשיבים הוא למעשה גל המתפשט באוויר. זוהי למעשה הפרעה ברמתו של הלחץ באוויר. את השינוי ניתן לקלוט במיקרופון ולמדוד את עוצמתו. שינוי בלחץ האוויר נמדד ביחידות פיסיקליות הנקראות מקרו פסקל. היחידה החלשה ביותר אותה אוזן האדם יכולה להרגיש הינה 20 מיקרו פסקל.
הצליל נמדד במונחים של תדירויות ועוצמה. התדירות נמדדת ביחידות הרץ. אדם עם שמיעה בתחום הנורמאלי שומע צלילים בתחום תדירויות בין 20Hz ל-20000Hz. הצלילים החשובים ביותר שאנחנו שומעים250Hz ו-6,000Hz. הדיבור כולל תערובת של צלילים בתדרים גבוהים ונמוכים. התנועות הן בעלות תדירויות נמוכות (250 עד 1000 הרץ) ולרוב קל יותר לשמוע אותן. עיצורים הם בעלי תדירות גבוהה יותר (1,500 עד 6,000 הרץ) וקשה יותר לשמוע אותם. מכיוון שהמילים שלנו מורכבות בעיקר מעיצורים, אדם שלא יכול לשמוע תדרים גבוהים יתקשה להבין דיבור. מדי יום נמצאים בתחום שבין
היחידה בה משתמשים למדידת עוצמת הצליל היא דציבל. זהו הלוגריתם בין שתי עוצמות צליל או נכון יותר בין שני לחצי צליל. הצלילים אותם אנו
שומעים בסביבתנו הם מאוד מגוונים, ונבדלים לא רק בעוצמתם אלא בעיקר בתדירותם. תדירות הצליל משמעותה מספר מחזורי התנודות של גל הקול באוויר בשנייה. התדירות משקפת את גובה הצליל. תדירות נמוכה מאפיינת צלילי אפס. כגון: תיפוף ברעש בלתי נסבל לאוזן. תדירות גבוהה מאפיינת צלילי סופרן כגון: חלילית או כינור. רוב הצלילים בסביבה אינם טהורים ובעלי תדר קבוע, אלא מהווים צליל מורכב של תדירויות בסיסיות. צלילי קולו של גבר, למשל, שונה בתדר מצלילי קולם של בעלי חיים. התדירות הבסיסית שונה, וכן יכולה לכלול הרמוניות של מספר צלילים.
על מנת לשמור על שמיעתנו עלינו להימנע מלהקשיב לרעשים שעוצמתם גבוהה. חשיפה לעוצמת רעש הגבוהה מ- 110 דציבלים (מוזיקה חזקה, שמיעה באוזניות במשך זמן רב, קידוחים, המראות ונחיתות של מטוסי סילון) במשך יותר מכמה דקות עלולה לפגוע בכושר השמיעה שלנו.