בשנת 1990
ניתוחי הגדלת חזה באמצעות השתלת כריות סיליקון עלו על שרטון, בעקבות נשים שתבעו את ייצרני הסליקון בטענה שהמוצר דולף וגורם כתוצאה מכך למחלות בשד.
בשנת 1992
ה-
FDA
אסר על השימוש בשתלים, חוץ מאשר תחת תנאים מאוד מיוחדים, והשאיר אלפי נשים שחיפשו אפשרות הגדלת חזה רק עם אופציה אחת: שימוש בחומר שנקרא
Saline
, הגורם לתחושה פחות טבעית מאשר הסילקון.
אבל מחקרים רפואיים
שנעשו במהלך השנים קבעו חד משמעית שאין קשר בין השימוש בסיליקון לבין המחלות, והסיליקון חזר לניתוחי הגדלת חזה כאופציה המועדפת ביותר.
עכשיו לנשים
יש את האפשרות לבחור בין סיליקון לבין
Saline
, כשהיום חל שיפור בשתלי הסיליקון והם עשויים ממעטפת סיליקון ובתוכה ג'יל סיליקון, שעל פי מחקרים אמריקאיים אין לו כמעט נטייה לדלוף. אם בעבר שתלי הסיליקון היו טובים לכ- 13 שנים, היום הם טובים לכ- 25 שנה.
ה-
FDA
ממליץ
על בדיקת
MRI
בכל שנתיים או שלוש כדי לבדוק את מצב השתלים, ואף לשקול להחליפם מדי כ- 10 עד 15 שנה (את השתלים החדשים כל 20 עד 30 שנה).
חשוב לציין
שמחקרים שנעשו על נשים שהניקו ועברו הגדלת חזה נמצאו מולקולות סיליקון בכמות תקינה.
כולנו נחשפים לסיליקון
בשימוש יומיומי: במזון, בקוסמטיקה, בחמרי ניקוי. לרוב אין לכך השלכות בריאותיות.
אפשר להגיד
שהסיליקון נחשב כחומר בטוח לשימוש בניתוחי הגדלת חזה.