סרטי קולנוע, תצוגות אופנה, תוכניות טלוויזיה- כל אלה מלאים בגברים קרחים. אך עדיין נדמה שהעולם לא התרגל לעובדה שאנשים מאבדים את שיערם בגיל העשרים לערך, והופכים קרחים.
שכן העולם, המלא בתכשירים כנגד אובדן שיער, מעלה תהיות: מדוע אנשים מתקרחים או בוחרים להיות קרחים? חשוב להבין מהי התקרחות.
כיצד נוצרת קרחת?
הבסיס של שיערנו הוא פשוט: קיימים אנזימים אשר נמצאים בזקיקי השיער, ויחד עם טסטוסטרון יוצרים הורמון שנקרא DHT. כאשר הורמון זה נקלט בזקיקי השיער בחזית הראש או במרכז הקרקפת הוא מתחיל בהרס שלהם. המערכת החיסונית שלנו, לעומת זאת, מזהה את הזקיקים בהם הוא פוגע כגורם זר, ובכך תוקפת אותם עד לחיסולם.
בשנות ההתבגרות שלנו, נוצר הורמון הDHT בכמות שאיננה מספיקה להרס השיער. הסיבה היא שהטסטוסטרון שלנו איננו גבוה מספיק כדי ליצור כמות מספקת מן ההורמון הDHT. לאחר גיל ההתבגרות מתגבר הטסטוסטרון וכך גם שערנו מתחיל לעמוד במצב שבו יש עליו איום מפנים הגוף.
זקיקי השיער מתכווצים באופן הדרגתי עם הגברת הDHT, תקופת הצמיחה שלהם מתקצרת ותקופת האי צמיחה גדלה, עד אשר הם מגיעים לחוסר תפקוד מוחלט. כך, בהדרגה, השיער שהם מייצרים הוא דק יותר ואיכותי פחות, מה שגם מגביר את הסיכוי שלנו להתקרח כתוצאה מאובדן שיער על ידי נשירתו.
בנוסף לכך, ה-DHT פוגע בכלי הדם הקרובים לקרקפת ומקטינים את אספקת החומרים הנחוצה ליצירת החומרים שבזקיקים. אך סיבה זו היא רק שלב בתהליך של ההתקרחות ואיננה התהליך כולו. ישנו קשר בין שמנוניות הקרקפת לDHT. ככל שהקרקפת שמנונית יותר כך עולה כמות הDHT, ולכן יש סיכוי גדול יותר שקרקפת זו תסבול מהקרחה.
מתי מתחילה התקרחות?
תהליך התקרחות מתחיל בדרך כלל בשנות העשרים ונמשך אל תוך שנות השלושים. ישנם אנשים שאצלם התהליך נעצר כשלא כל הראש קרח, ויש כאלה שראשם כולו מקריח. יש מי שמוותר באמצע התהליך על הקרב האבוד ובוחר לעשות קרחת בעצמו. במצב זה, הסיכוי שהשיער יגדל שוב הוא נמוך מאוד.