המדריך למטייל ביפן

המדריך למטייל ביפן ! 
כל המקומות השווים לבקר בהם בטיול ליפן

מגדל התצפית של טוקיו (Tokyo Tower Observatory):
מתנשא לגובה 313 מטרים והינו המגדל הגבוה ביותר בעולם שנבנה בשיטת ה -Self-supporting Iron ועובר את מגדל אייפל בגובהו ב-13 מטרים. מרפסת התצפית של המגדל פורשת לפנינו – אם מזג האוויר נאה - מראה מרהיב של גינזה, מפרץ טוקיו, יוקוהמה וההר פוג'י. המגדל נבנה בשנת 1958 כמגדל שידור. כיום משמש המגדל כמגדל השידור ל-5 תחנות FM של הרדיו ול-9 תחנות טלויזיה. המגדל מואר בלילה ומשמש נקודת ציון ביום ובלילה בטוקיו .
כיכר הארמון האימפריאלי (Imperial Palace Plaza):
כיכר זאת הינה מכלול של תעלת מגן וכיכר יפיפיה הפרושה בין הצד המזרחי של הארמון האימפריאלי לבין בנין המשרדים המרונואוצ'י (Maronouchi). בצידה האחר של הדרך ובמרכזה של הכיכר נמתחת מדשאה ענקית עם עצי אורן. בצידה הצפוני של הכיכר ניצבת מזרקה לציון נישואיהם של הקיסר והקיסרית .
אָקִיהָבָּארָה ויוּאֶנוֹ (Akihabara / Ueno):
אקיהבארה הינו איזור בו ממוקמות כ-600 חנויות העוסקות במגוון רחב של מוצרים אלקטרוניים ורכיביהם במחירים מוזלים בין 10%-50%. האורות הבוהקים באיזור והניגונים המתנגנים ברקע מושכים אליהם מבקרים רבים. יואנו – היה במקורו עיר מקדש של המקדש קָאן-אֵייגִ'י (Kan-eiji) שנוסדה בשנת 1625 ע"י נזיר בודיסטי רם מעלה בשם טֶנְקַאִי (Tenkai) שדגל בהטהרות כדרך להגנה על מבצר אדו (Edo) מפני שריפות .
שדרת הקשתות של נָאקָאמִיסֶה (Nakamise Shopping Arcade).
  גִּינְזָה (Ginza):
המילה גינזה פירושה ביפנית – "מקומו של הכסף" והמקום קיבל את שמו ממטבעה של כסף שהתקיימה כאן בתקופת ה"אֶדוֹ " (Edo). האיזור התרחב מקיובאשי (Kyobashi) עד לשימבאשי (Shimbashi) ומוביל כיום כמרכז הקניות בטוקיו. כאן מצויות חנויות יוקרתיות רבות ובהן בתי-כלבו וחנויות לאביזרים ספציפיים. באיזור מצויות גם מסעדות רבות, בתי תה, ברים וקברטים וכיוצ"ב. גינזה שומרת על שמה הטוב, על מקומה וחשיבותה המכובדים על אף התרבותם הגדולה של מרכזי קניות וחנויות חדשים אחרים .
גלרית טָאסָאקִי (Tasaki):
גלריית הפנינים של טאסאקי ידעה מבקרים רבים ובהם ידוענים רבים מכל רחבי העולם מאז פתיחתה ב-1974. כאן תוכל ללמוד הכל על הפנינים, גילויין, ייצורם ועיבודם . גלריית הפנינים על שבעת מבניה מכילה ארבע קומות של תצוגה ושלוש קומות של תצוגת עיבוד , חיתוך וייצור המציגות בפני המבקרים את כל רזי הפנינים .
מקדש הָאסֶה קָאנוֹן (Hase Kannon Temple):
איזור בו מרוכז האוסף הגדול ביותר ביפן של פסלי עץ המתנשאים עד לגובה של 9.18 מטרים ובעלי 11 פנים. כל אחד מהפנים נושא הבעה אחרת ומייצג את האספקטים השונים של הבודיזם: כל 3 זויות הפנים – חזיתית, פרופי ימין ופרופיל שמאל, פו אחד של החלק אחורי הראש ופן נוסף של מעל לכתר . כל אלה מסמלים את קנון הקשוב למאמיניו ויכולתו להצילם. כל אלה נושאים ציוד עם טבעות בידו הימנית ואגרטל עם פרחי לוטוס בידו השמאלית המייצגים את הסגנון המשולב הָאסֶדֶרָה עם הבודיזם .
הבּוּדהה הגדול (Great Buddha):
פסל זה נחשב כחלק מהאוצר הלאומי וכדמות הבודהה השניה בגודלה ביפן אחרי דמותו בטודאיג'י אשר בנארה. דמות בודהה זאת הינה השניה בסדר הכרונולוגי באתר זה. הדמות המקורית פוסלה מעץ בשנת 1243 והיא נהרסה בסופה כחמש שנים לאחר הקמתה. הדמות הנוכחית נוצקה מברונזה בשנת 1252. היתה זאת עבודה יוצאת דופן ליצור את דמותו בשלושה מימידים במשקל 125 טונות. המבנה ששימש לאכלוסו של פסל זה התמוטט בגל של גאות בשנת 1498. מאז ועד היום עומד הפסל חשוף לכל פגעי מזג האוויר .
  במקדש טְסוּרוּגָאוֹקָה הָצִ'ימָאנְגוּ (Tsurugaoka Hachimangu Shrine):
זהו מקדש שִׁינְטוֹ (Shinto) המוקדש לאימפרטור אוֹיְגִ'י (Oji) ובתרבות העממית נחשב למגינם של הלוחמים. הוא נבנה במקורו באתר הנוכחי ע"י שוגון מִינָאמוֹטוֹ יוֹרִיטוֹמוֹ (Minamoto Yoritomo) בשנת 1191. המבנה הנוכחי נבנה בשנת 1828. באיזור עצמו מצויים מספר פריטים הסטוריים כולל עץ ג'ינקו ענקי שיש אומרים עליו שגילו מעל 1000 שנים, וכן את האתר בו אחיינו של יוריטומו נרצח ובו במה לריקוד הקדוש וכן המבנה המרכזי .
רחוב הקניות קוֹמָאצִ'י (Komachi):
רחוב זה מתמשך ממקדש טְסוּרוּגָאוֹקָה הָצִ'ימָאנְגוּ ועד תחנת קָאמָאקוּרָה. ניתן להנות בו ע"י הילוך בשני נתיבים הרצים במקביל האחד למשנהו: קֹומָאצִ'י-דוֹרִי (Komachi-Dori) ווָואקָאמִיָה-דוֹרִי (Wakamiya-Dori). הרחוב במקורו הינו רחוב של דוכנים לממכר ובהם גם חנויות מזכרות, מסעדות בהם ניתן לטעום את סוגי הממתקים היפניים. בהמשך היתה זאת דרך הגישה ההסטורית כולל דאן-קאזורה שנבנה ע"י יוריטומו בשנת 1182 כדרך העברתה של מָאסָאקוֹ ההרה – אישתו של יוריטומו .
מקדש נִיקוֹ טוֹשׁוֹגוּ (Nikko Toshogu Shrine):
מוקדש לליאסו (Leyasu) – המיסד של טוֹקוּגָאוָוה שׁוֹגוּנָאטֶה (Tokugawa Shogunate) והושלם על-ידי לֶמִיטְסוּ (Lemitsu) הטוקוגאווה שוגון השלישי בשנת 1636. הפאנל מעל אורוות הסוסים הקדושים תומך שלושת הקופים שביטויים 'לא רואים כל רוע, לא מדברים כל רע לא שומעים רע כלשהו ' כאשר אחד מכסה עיניו השני מכסה את פיו והשלישי מכסה אוזניו. ליפנים ישנה אימרה: "אל תאמר 'קֶקוֹ' (פירושו: נהדר) מבלי שראית את נִיקוֹ" אימרה זאת מגיעה מהמקום בו שוכן מקדש טושוגו – הלא הוא: ניקו .
אִירוֹהָאזָקָה (Iroha-Zaka):
דרך זאת מתחילה מאומאגאשי (Umagaeshi) ומעפילה אל ההרים, ממשיכה אל גדותיו של אגם צ'וזנג'י. הדרך כוללת את הדרך העילית והתחתית ובמהלכה 48 פיתולים חדים. מספר זה הינו כמספר ההברות ביפנית היראגאנית כך שהן קרויות ע"ש 3 ההברות הראשונות: אִי (I) , רוֹ (Ro) הָא (Ha). אירוהזקה מס' 1 מונה 28 פיתולים ונבנתה בשנת 1950; מס' 2 מונה 20 פיתולים ונבנתה בשנת 1965 .
אגם צ'וּזֶנגִ'י (Lake Chuzenji):
אגם צ'וזנג'י נוצר ע"י סכר טבעי העשוי לבה שמקורה שמכתש ההר נָנְטָאִי (Nantai). צורתו של האגם היא אובלית וסביבו גבעות מוריקים ביערות צפופים. האגם ידוע בשל עומקו היוצא-דופן, כאשר בנקודה העמוקה ביותר נמדדו 161.5 מטרים. הטמפרטורה בצידיו של האגם מגיעה בתקופת הקיץ ל-25 מעלות צלסיוס , מה שהופך את המקום לפופולארי ביותר כאתר נופש – במיוחד עבורדיפלומטים זרים המתגוררים בטוקיו. האגם עשיר בדגים במיוחד בדגי טרוטה וקרפיון. שייט היאכטות ושייט סירות פופולארי באגם .
מפל קֶגוֹן (Kegon Waterfall):
זהו אחד המפלים הגדולים ביותר ביפן ונופל מגובה 96.3 מטרים. מדרונותיו עשויים קווארץ ולבה. מדרונותיו הינם תוצאת התפרצות ההר ננטאי אשר אחראי גם ליצירתו של אגם צ'וזנג'י. בד"כ זרימת המים במפל הינה במלוא הדרה בחודשים יוני עד ספטמבר ועוצרת בחודשים דצמבר עד אפריל ועל כן קיימת תוכנית "תכסיסנית" להעביר צינור בתחתי המפל שיזרים מים גם בתקופה היבשה. כאשר המפל קפוא בתקופת החורף המראה מרהיב כשלעצמו .
מרכז המבקרים בפוּגִ'י (Fuji Visitors Center):
מרכז מידע כולל על ההר פוג'י הכולל בתוכו מידע על נפלאות חומרי הגלם הטבעיים של ההר פוג'י, הגיאוגראפיה, צמחיה, חיות ההסטוריה של ההר וחמשת האגמים שלו ועבודות אומנות מגוונות הקשורות בהר. מהמקום תצפית יפה ומרעננת על ההר .
ההר פוּגִ'י :
גובהו של ההר פוג'י הינו 3776 מטרים מעל פני הים. זהו ההר הגבוה והפופלארי ביותר ביפן ונחשב לאחד מהרי הגעש היפים בעולם. בסיס ההר יוצר מעגל כמעט מושלם בצורתו ומתמשך על פני 35 עד 40 קמ' ממזרח למערב ומרחק זהה מצפון לדרום . הר הגעש אינו פעיל מזה למעלה מ-250 שנים. ניתן להעפיל עד לתחנה החימשית שבו באמצעות אוטובוס .
אגם אֲשִׁי (Ashi):
זהו אגם קלדרה (לע הר געש) טיפוסי שנוצר בין חריצי המכתש החיצוניים של הר הגעש לבין מרכזו של ההר. קצהו הצפוני של האגם ישנו מוצא/שפך הנקרא: נהר הָאיָיקָאוָוה (Hayakawa) הזורם דרך מִיָאנוֹשִׁיטָה (Miayanoshita). האגם עשיר בדגה. זהו מקום אידאלי לדייג בחכה ולשייט. האגם גם ידוע בהשפעת מימיו הצלולים על ההר פוג'י והבוהק הניבט ממנו ביום בהיר תוצאת השתקפות המים .
ההר קוֹמָאגָאטָאקֶה (Komagatake):
באמצעות רכבל ניתן להעפיל לפסגת ההר ומשם לחזות במראה מרהיב של ההר פוג'י, אגם אשי, ההר פוּטָאגוֹ (Futago) והריו המרוחקים של חצי-האי אִיזוּ (Izu). הרכבל נמשך על-פני 720 מטר וטיפוסו עורך כ-5 דקות. בפיסגה בגובה 1327 מטרים נמצא מרכז גלישה הנושא את שמו של ההר. למרגלותיו המערביים של ההר נמצא איזור הפיקניקים . הגבעות המוריקות מהוות מקום פיקניק אידאלי עם גנים וצמחיה אלפינית .
מוזיאון טוֹיוֹטָה לטכנולוגיה ותעשייה (Toyota Commemorative Museum of Industry and Technology):
המוזיאון נוסד ע"י 13 מפעלים של קבוצת טויוטה. מטרת הקמת המוזיאון כללה בתוכה הוצאתם אל הפועל של מחקרים ופיתוח רוח היצירה ושימור ואפליקציה של יסודות התעשייה. המוזיאון מציג את את ההתמכנות של התעשייה מטקסטיל ועד ייצור מכוניות דרך כלים ומכשירים – שנועדו לללמד את המבקר את חשיבות ההתרגשות שבעשיית דברים, ביצירה ובמחקר .
טירת נָאגוֹיָה (Nagoya Castel):
הטירה נבנתה ע"י ליאסו (Leyasu), הראשון בטוגוגאווה שוגון בשנת 1612 והתפרסמה על הדולפינים המוזהבים הקבועים בגגו של מגדל הטירה. עד תום תקופת טוקוגאווה בשנת 1867 היא שימשה כמקום מגוריה של משפחת אוֹוָוארִי (Owari) ענף של משפחת טוקוגאווה. רוב רובה של הטירה נשרף כתוצאה מהפצצות אוויריות במהלך מלחמת העולם ה -II. המגדל שוקם בשנת 1959. בטירה חדרי תצוגה מקומת המסד ועד הקומה החמישית המספרת את ההסטוריה של נאגויה .
אי הפנינים מִיקִימוֹטוֹ (Mikimoto Pearl Island):
באי זה הצליח בפעם הראשונה בהסטוריה קוֹקִיצִ'י מִיקִימוֹטוֹ (Kokichi Mikimoto) לתרבת פנינים. במוזיאון 4 חדרי תצוגה המלמדים על תקופת הפנינים הטבעיות, שיטות תרבות הפנינים, ייצור הפנינים והפצתם. במוזיאון נמצאת גם תצוגת כלי עבודה המשמים לעיבוד וטיפול בפנינים וכם חפצי אומנות וחן, תכשיטים וכדו' עשויים פנינים. במקום נמצאות גם ה'אמות' – אלה הן הנשים הצוללניות דולות הפנינים וניתן לצפות במלאכתן עת צוללות הן אל הפנינים כדי לדלותן .
במקדש אִיסֶה גִ'ינְגוּ (Ise Jingu Shrine):
מקדש זה מורכב מהמקדש הפנימי ומהמקדש החיצוני. החזית מוקדשת לאלת השמש והעורף לאלת הקציר. בהתאם למסורת רווחת החזית נוסדה במאה ה-4 לפני הספירה והעורף מאוחר יותר בשנת 478 לספירה. היה זה נהוג לבנות שני מקדשים חדשים מרכזיים וסביבם עוד 14 מקדשי משנה כל 20 שנה מאז סוף המאה ה-7 לספירה. כאן ניתן לחוש בחוזקה את עוצמת האטמוספירה הדתית של יפן .
ההיכל המוזהב (Golden Pavilion):
ממוקם למרגלות גבעת קִינוּגָאסָה (Kinugasa) זהו המבנה הידוע ביותר של תקופת מוּרוֹמָאצִ'י (Muromachi) – מאות 14-16 לספירה. במקורו תוכנן ההיכל כוילה למשפחת אצולה. הבעלים השני , יוֹשִׁימִיטְסוּ אֲשִׁיקָאגָה (Yoshimitsu Ashikaga) השוגון ה-3 , עיצב ושיפר אותו באופן יוצא דופן ובילה את שארית ימיו כאן לאחר שפרש משרות המדינה. הוא בנה היכל מוזהב ובנה את הגן בשנת 1394. צוואתו מולאה ע"י בנו לפיה יש לשנות את הוילה למקדש בודיסטי תחת השם של רוֹקוּאוֹנְגִ'י (Rokuonji). המקום נשרף בשנת 1950 ושוקם בשנת 1955 .
טירת נִיג'וֹ (Nijo Castel):
הטירה נבנתה בשנת 1603 כמגורי קיוטו של טוקוגוווה ליאסו (Tokuguwa leyasu) השוגון הראשון ממשלת אֶדוֹ (Edo). חצר מִיאַן (Mian) נשרפה ב-1788 כך שרק החצר השניה הינה מקורית . החצר נמרכזית הנוכחית נבנתה ב-1827 עפ"י דוגמתה של חצר שהיתה בארמון האימפריאלי של קיוטו. הטירה מאוכלסת באוצרות תרבות רבים ובהן 'שער סיני' וחצר השניה המשוייכת לתקופת מוֹמוֹיָאמָה (Momoyama) – מהמאה ה-16 ונשבים לחלק מהאוצר הלאומי בשל הארכיטקטורה והדקורציה הפנימית .
הארמון האימפריאלי בקִיוֹטוֹ (Kyoto Imperial Palace):
ידוע בעיקרו בשל פשטותו האלגנטית ושימש כארמון הקיסרי עד אשר הבירה הועברה לטוקיו בעקבות הרסטורציה של מֲייִגִ'י (Meiji) ב-1867. במקורו עמד הארמון בחלק הדרם-מערבי של העיר. הוא נחרב בשריפה בשנת 1788 , לאחריה הוא הוקם מחדש עפ"י אותה תוכנית באתר הנוכחי. שריפה נוספת הרסה אותו בשנת 1854. המבנה הנוכחי הינו משנת 1855 .
מקדש טוֹדָאִיגִ'י עם ה'בודהה הגדול ' (Todaiji Temple with Great Buddha):
הקמתו הושלמה בשנת 752 לספירה, יחד עם אחד מפסלי הברונזה הגדולים ב יותר בעולם. הוא הוקף בשער נתמך ב-18 עמודים בגובה 25 מטרים כל-אחד. המקדש נהרס בסערת טייפון בשנת 962, השער שוקם בשנת1199. הנישות החיצוניות שלו מכילות 2 דמויות בגובה 8 מטרים עשויות עץ של מלכי דֶוַה (Deva) מגיני הבודיזם. 'הבודה הגדול' הינו בחזקת אוצר לאומי. הפסל מתנשא לגובה 16.2 מטרים ופניו של הבודהה הינם באורך 4.8 מטרים וברוחב 3 מטרים. רוחבה של כל עין הינו 1.2 מטרים עומקו של האף 48 סמ'. החומרים בהם נעשה שימוש בבניתו מוערכים ב: 437 טונות של ברונזה, 75 קג' כספית, 130 קג' זהב טהור ועוד חומרים נוספים .
פארק נָארָה (Nara Park):
מוכר בלשון העממית גם כ'פאקר הצבאים' בשל ריבוי הצבאים המצויים בו. זהו איזור טבעי המאכלס עצים מסוגים רבים ובהם: 'ארז יפני', 'אנדרומדה יפנית' ועוד. יש במקום כ-1100 צבאים מבוייתים הנחשבים כשליחיו הקדושים של מקדש קאסוגה ומהווים את האטרקציה העקרית בפארק .
מקדש קָאסוּגָה (Kasuga Shrine):
המקדש ממוקם בתוך יער ומיצר אווירה של שלווה וקדושה ואינו קשור במקדשים אחרים. מאז הקמתו בשנת 710 לספירה הוא שוקם ושופץ במדוייק בכל 20 שנים. הכל בסגנון קסוגה (Kasuga). 3000 פנסי רוח מתוים את הדרך מזרחית משער טוריי (Torii) השני. מבעד לשער הדרומי נכנסים אל רובע מרהיב .
אולם יָאטָאִי קָאִיקָאן (Yatai Kaikan Hall):
אלה קרונות תצוגה לתערוכות ולפסטיבלים המשמשים לתהלוכות ענק המובלות דרך הרחובות בתקופת פסטיבל הסתיו של טָאקָאקָאיָאמָה (Takakayama).
מוזיאון קוּסָאקָאבֶּה לבניה עממית (Kusakabe Folkcraft Museum):
במוזיאון זה פריטים רבים של ארכיטקטורה מתקופת האֶדוֹ (Edo). חלקו העיקרי של המבנה הינו בעל שתי קומות וגרם מדרגות עשויים מעץ ברוש יפני. השילוב של קורות ועמודים מאפשר קונסטרוקציה חזקה. הגג משופע במידת מה עם מזחילות צנועות לאורכו; החלונות מאופיינים בניירות דקיקים מסוגים שונים. הגימור בצבעים חומים כהים עשויים מפיח. בנוסף ישנם שני מבנים נוספים עשויים בוץ ואדמה . המקום נחשב כחלק מהאוצר הלאומי וכחוליה תרבותית חשובה בהתפתחות התרבותית ביפן .
רחוב קָאמִי סָאננוֹמאצ'י (Kami Sannomachi):
לעיתים נקרא גם בשם: סאנמאצ'י (Sanmachi) – שפירושו: 'שלוש הערים' מאחר ואיזור זה מורכב מ-3 ערים ובהן: קָאמִי אִיצִ'ינוֹ-מָאצִ'י (Kami-ichino-machi), קָאמִי-נִינוֹ-מָאצִ'י (Kami-nino-machi) וקָאמִי-סָאננוֹ-מָאצִ'י (Kami-sanno-machi). האיזור ממוקם בצידו המזרחי של הנהר מִיָאגָאוָוה (Miyagawa) ומתפרש למרכז העיר טָאקָאיָאמָה. הוא שימש בעבר כעיר הטירה תחת שליטה ישירה של השוגונאט של טוֹקוֹגָאוָוה, כך שבתים רבים שנותרו מאז משרים את האווירה של היברה הסמוראית שחייתה כאן .
שוק הבוקר של טָאקָאִיָאמָה (Morning Market of Takayama):
קיימים שני שווקי בוקר בטאקאיאמה: האחד שבחזיתו של מקדש טאקאיאמה והשני לאורך נהר מִיָאגָאוָוה. שוק הבוקר מקורו בשוק תות העץ בתקופת אדו (Edo) המוקדמת. כאן אפשר למצוא ירקות מקומיים טריים, ירקות של גידולי ההר לאורך כל ארבע עונות השנה. השווקים נפתחים השכם בבוקר עד לשעת הצהריים בכל יום לאורך כל ימות השנה .
מגורי משפחת טוֹיָאמָה (Former Toyama Family Residence):
מגוריה לשעבר של משפחת טויאמה הוכרזו כחלק מהאוצר הלאומי בשנת 1971. המבנה נבנה בשנת 1827 ע"י נגר מהעיר נוֹטוֹ (Noto). המבנה מיצג את סגנון הגָאסְסהוּ (Gassho). גובהו 14 מטרים ובו ארבע קומות וגג משופע. הקומה הראשונה הנה איזור המגורים, השניה השלישית והרביעית נועדו למטרות שונות .
שִׁיָראקָאוָואגוּ / גָאסְסהוּ-זוּקוּרִי (Shirakawago / Gassho-Zukuri):
איזור עם בתים מאפיינים שנבנו בסגנון גָאסְסהוֹ-זוּקוּרִי (Gassho-zukuri) עם גגות משופעים במיוחד למניעת הצטברות השלג עליהם .
שוק הנייר היפני בגוֹקָאיָאמָה (Gokayama):
שוק זה התביית כאן כתוצאה מהבאת הידע ליפן על תהליכי ייצור הנייר מסין דרך קוריאה בראשית המאה ה-7 לספירה. הנייר היפני עשוי בעבודת יד או בעבודת מכונה ( כיום). בעבר הנייר העממי היפני שנועד לכתיבה יוצר מקליפות גזעי עצים (כגון: עצי תות). מאוחר יותר נייר שׁוֹגִ'י (Shoji) יוצר מעצים צפים. כאן ניתן לחוות את תהליך הייצור הידני של הנייר .
גני קֶנרוֹקוּאֶן (Kenrokuen Garden):
קנרוקואן ממוקמים במרכזה של העיר קָאנָאזָאוָוה (Kanazawa) ונחשבים לאחד מתוך שלושת הגנים היפים ביותר ביפן. במקורם אלו גנים פרטיים של של אחוזת הלורד מָאֶדָאס (Maedas) שבסמוך לטירת קאנאזאווה. משפחת מאדאס המשיכה בשיפוצם וטיפוחם של הגנים בכל תקופת שלטונם משנת 1620 ועד 1840. אלו הם גנים הבנויים כגני לשיטוט והנאה מנופים ומשתרעים על פני 100,000 מ"ר. בתוכם מספר גבעות, נחלים, אגמים קטנים ומפלים ההופכים את הגנים לעשירים ומעניינים .
מפעל קִילן לייצור כלי-חרס בקוּטָאנִיָאקִי (Kutaniyaki):
מפעל זה ממוקם באתר הנופש קָאגָה (Kaga) בקָאנָאזָאוָוה-שִׁי (Kanazawa-shi) ובאִישִׁיקָאוָוה-קֶן (Ishikawa-ken) שם מצויי סוג טוב של קאולין (החומר ממנו מייצרים את הפורצלן) שהצגלה במאה ה-17 ומאז החלו את הייצור במקום. הפורצלן מתאפיין בצבעיו הבוהקים ומעוצב על רקע לבן היוצר תחושה של זכוכית. במפעל קוי ייצור ידניים ומכניים .
הִיגָאשִׁי-צָ'איָה (Higashi-chaya) ובית ההארחה לשעבר 'שִׁימָה ' (Shima):
המקום ממוקם בסמוך לגשר אָסָאנוֹגָאוָוה (Asanogawa). מתאפיין בבתים בצבע הודי אדום ומשרה אווירה מיוחדת יחד עם צלילי השָׁאמִיסֶן (Shamisen) – כלי נגינה יפני בעל 3 מיתרים. רובע זה היה במקורו אחד מאיזורי הבילויי הליליים של קאנאזאווה, ונוסד ע"י העיריה במאה ה-16 וכך שרד עד 1956. ניתן לבקר באחד מהם כדי לספוג מהאווירה אותה ספגו רבבות ומליונים לאורך הדורות .