גיל ההתבגרות טומן בחובו שינויים רבים אשר מקשים על מי שחווה אותו וגם על הסביבה שלו, שכן שינויים אלו אינם רק פיזיולוגים אלא גם פסיכולוגיים והתנהגותיים . מי שקודם שיחק בחול ועשה כל מה שהוריו הורו לו מפתח לאט דעה עצמית וגישה משלו, מתחיל להיות מושפע יותר מסביבתו החברתית או מהאלמנטים שהוא בוחר להיות מושפע מהם ופחות מהוריו ומסביבתו המשפחתית . מבחינה פסיכולוגית יוצר תהליך זה עימות בין ההורים, שחשים שהילד "אבד" להם, לבין הילד המבקש עצמאות . עימותים אלו גוררים לא פעם תופעות שונות, אשר רק מכבידות ומקשות על היחסים ביניהם .
הגיל הנחשב לגיל ההתבגרות יורד בכל דור. אם בעבר היו מייחסים את תופעות גיל ההתבגרות רק לסוף העשור השני לחיים, בעת שיצאו למלחמות או התחתנו, הרי שכיום גיל ההתבגרות מתחיל כבר בתחילתו של העשור השני . זאת עקב שינוי הצריכה, הפנייה אל נערים ונערות כקהל בפני עצמו עם עמדה משלו, שינויים בתזונה והשינויים החברתיים . כל אלה הקדימו את גיל
ההתבגרות .
האלמנטים של גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות מאופיין בשלושה אלמנטים : הראשון הוא גופני : בגיל זה נוצר השינוי המהותי בגוף האדם . עלייה במשקל, בגובה, ושינויים במבנה הגוף עצמו . שינויים אלו מושפעים הן מאופי התנהלותם של הנער או הנערה והן מאלמנטים גנטיים, אשר יכולים להיראות באופן ברור על גופם . בגיל זה חוות הנערות את המחזור הראשון ואת צמיחת השדיים, בעוד שהגברים מגלים יצר מיני מוגבר. שני המינים מתחילים לסבול בגיל ההתבגרות מפצעי אקנה, מה שנקרא, חצ'קונים על פניהם, כתפיהם, או באזורים אחרים, כתוצאה מהשינויים הגופניים וההורמונאליים בגופם .
אלמנט שני המתקיים בגיל ההתבגרות הוא האלמנט הפסיכולוגי . בגיל זה מפתחים הנערים והנערות חשיבה עצמאית, מופשטת . הם נתקלים לראשונה בדברים שקודם לכן ראו דרך מבטם של ההורים אשר גוננו עליהם, וכעת הם נאלצים להתמודד עם הדברים בעצמם . לא פעם מוביל אותם הדבר למשברים, לסלידה מן הסביבה ולמצבי רוח משתנים . בגיל זה מנסים לחוות הרפתקאות שונות, לעיתים בגדר המותר ולעיתים מעבר לכך, מתוך רצון לחוות כמה שיותר. לא פעם מתוך רצון להתגרות במסגרת, שעד לא מזמן הייתה היחידה מבחינתם, קריא- המשפחה .
האלמנט השלישי הוא הסביבה החברתית . בגיל זה מנסים הנערים והנערות ליצור זהות משלהם, שתהיה מרוחקת מזהותם של ההורים, מתוך כוונה להוכיח שהם מסוגלים לעשות את הדברים בעצמם, שהם "מספיק גדולים". פסיכולוגים טוענים שגיל ההתבגרות הוא אנטיתזה לגיל
הילדות . אם בגיל הילדות ההורים היו הגורם היחידי בחייהם של הילדים, הרי שבגיל ההתבגרות הם מגלים עולם חברתי סביבם ומתרחקים מהוריהם . לפי פסיכולוגים שונים, לאחר גיל ההתבגרות מגיעה הסינתזה, וזו ההפנמה שהוריהם אינם הגורם היחידי בחייהם, אך אין צורך להתרחק מהם על מנת לחוות את עצמנו בצורה ישירה ועצמאית, כישות בפני עצמה .
הפתרון
גיל ההתבגרות הוא גיל לא קל, אך כל אחד עובר אותו בסופו של דבר. אם נעניק לילדינו מספיק תמיכה וחופש, לצד אמירה ברורה היכן נמצאים הגבולות, מתוך הכוון שהילד יבין אותם לבדו, הרי שגם עבור ההורים גיל ההתבגרות של הילד יהפוך לקל יותר, וגם הילד יוכל לחוות אותו בלי משברים מיותרים .